מה הקשר בין פלדנקרייז לרזון?

הרבה פעמים שואלים אותי אם אני רזה כי אני עושה פלדנקרייז. האמת שלא. הייתי רזה גם לפני שהתחלתי לעשות פלדנקרייז. כל חיי הייתי רזה. ובכל זאת אני מרגישה שיש קשר בין הרזון שלי, לפלדנקרייז. והקשר הוא קשר המודעות. פלדנקרייז מלמדת אדם להיות מודע מאוד לגופו. להרגיש מה טוב לו ומה רע לו. ולא להיות מוכן להתפשר. מאז ומעולם אני הייתי סופר מודעת לעצמי בעניני אוכל. מאז ומעולם, כי כבר כתינוקת בת חודשיים עמדתי על דעתי וסירבתי בתוקף לאכול מבקבוק. מאז ומעולם, כי כילדה לא הצליחו לגרום לי לאכול דייסה בעולם, או סוכריית גומי צבעונית, וגם לא ג'לי אדום. מאז ומעולם כי גם בבגרותי, כל כללי הנימוס לא יגרמו לי לאכול אוכל שלא נראה לי טעים, או שלא ערב לחיכי, כמו צ'ולנט. הפן של המודעות שפלדנקרייז הקנתה לי נשזר כל כך יפה בפן של המודעות שלי לאכילה של מה שעושה לי טוב, של מה שטעים, של לאכול כשאני רעבה ולא כשאני שבעה. זה פשוט הולך ביחד. אני כל כך שמחה שאני לומדת להעביר את הידע הזה שלי לאחרים שלא קנו את הרגלי המודעות כילדים, כמוני. אני חושבת שזו הדרך היחידה האפשרית להתמודד עם השפע הרב שיש בעולמנו, להתמודד עם רגשות שמתקשרים לנו עם אוכל, להתמודד עם בעיות הבריאות שעודף משקל גורם לאנשים. מודעות, לא לכמה רע מה שאני אוכלת, אלא כמה טוב וטעים לי מה שאני אוכלת, כמה כיף לי לאכול. פורים היום, ואכילה ושתיה הן מצוות החג, אז חג שמח, ואני מצרפת לכם לינק לסרטון שהעליתי שדן בשאלת השאלות - איך אוכלים ממתקים בפורים ונהנים מכל רגע.