לפני שבועות מספר, נתקלתי באינטרנט במאמר מופלא על שיטת פלדנקרייז. את המאמר כתב פרופסור בפרינסטון, איש מחשוב, שהתאהב בשיטה. הוא הצליח להסביר כל כך יפה דברים שונים עליה, שפניתי אליו בבקשה לתרגם את המאמר. הוא הביע את הסכמתו, ולהלן התרגום, להנאתכם: ההתנסות שלי עם פלדנקרייז ותשובות על מספר שאלות נפוצות מאת סנג'יב ארורה, אוקטובר 2007 עם תוספות מאוגוסט 2008 בתרגומה של ציפי גנן מאמנת גופנפש בשיטת פלדנקרייז
כולנו מודעים לכך שיש אנשים שגופם מאורגן יותר טוב מגופם של אחרים. אני לא מדבר על ה-רוגר דררים של העולם, אלא גם על אותו חבר מקולג' שמסוגל לקלוט כל ספורט חדש, ללא שום מאמץ, ומעביר את היום שלו בלי שום סימן לקושי או מאמץ. לנו, כל האחרים, יש מבנה גוף שנראה כאילו הוא מתפשר בדרכים שונות. לחלקנו עמידה כפופה, אחרים מאתנו פוסעים פסיעה נגררת מסקרנת, ויש בעלי כף רגל שטוחה שמחויבים לנעול מדרסים בנעליהם (כפי שאני עשיתי במשך 10 שנים). אנחנו רואים את ההבדלים, וחושבים : "זה המבנה או השלד הוא שקובע את ההבדל".
לכן הופתעתי עד מאוד לגלות, כי נקודות המוצא הללו של הגוף, יכולות להיות נשלטות, ולהשתנות באמצעות שיטה שנקראת שיטת פלדנקרייז. אני הגעתי לשיטה זו בעקבות פגיעה בשורש כף היד שנגרמה בשל הקלדה, פגיעה שלא הבריאה. ואולם, במבט לאחור, אני יכול לומר שמעבר להחלמה של שורש כף היד, השיטה נותנת לי הבנה טובה יותר של הגוף שלי, ויציבה טובה יותר. כל פעולה בחיים שלי – שחיה, הליכה, שינה, הרמת עיתון ספורט וכד' – נהיו קלים יותר ופשוטים יותר. השיטה הובילה אותי לעשות דברים כמו החלקה על גלגיליות – דבר שהייתי משוכנע שלעולם לא אוכל לעשות.
מהי שיטת פלדנקרייז? הנה הקדמה מיו טיוב, ותיאור מאתר.
שיטת פלדנקרייז היא המצאה של הפיזיקאי הישראלי משה פלדנקרייז, עוסקת באימון מחדש של הגוף. ישנן שתי דרכי אימון – הראשונה בקבוצה ומכונה Awareness Through Movement או ATM ואשר מזכירה יוגה או טאי צ'י, ובכל זאת שונה עד מאוד. (לדוגמא – המדריך לא זז. אלא יושב על כסא ומדבר בזמן שהתלמיד עושה את התנועות!) הדרך השניה – שיותר נוטה לגרום לשינויים דרמטיים – היא פגישה אחד על אחד (שנקראת Functional Integration או ( FI עם מורה מוסמך, שעשויה לעלות כ100 דולר לשעה בארה"ב. בפגישה כזו התלמיד שכוב בבגדיו, על מיטה נמוכה, והמורה מניע אותך או לוחץ על גופך בכיוונים שונים, ויוצר בכך מודעות א. למתח תת הכרתי, ותבניות תנועה שגורמות לתנועה שלך להיות פחות יעילה ב. לדרכים יעילות יותר לתיאום התנועות בגוף שלך. FI הוא קלף הנצחון של שיטת פלדנקרייז, וגורם לכך שהשיטה עדיפה על יוגה, טאי צ'י , פילאטיס וכד'. למורים טובים בשיטת פלדנקרייז יש יכולת העמקה בבעיות תנועה ויותר חשוב מכך, יש להם דרך להכניס "תיקונים" לתוך תת ההכרה שלך ( שאחרי הכל, האם זה עזר אי פעם למישהו שאמרו לו לשבת בגב ישר, ולא להתגלש בכסא?) אחד המוקדים בשיטה הוא הדגש על ביצוע התנועות באיטיות מרובה ובעדינות, כדרך חיונית לשבירת ההרגלים התנועתיים והתבניות התנועתיות שלנו, וללמידת הרגלים ותבניות חדשות. הדגש הזה על תנועה איטית עושה את השיטה למתאימה במיוחד לאנשים קשישים ולאנשים הסובלים מכאב כרוני.
פלדנקרייז אינה שיטת תרגול גוף, הגם שאפשר להכניס את העקרונות למערכי שיטות של תרגילים, (כולל יוגה/פילאטים/הרמת משקולות/ספורט). בכל מקרה, חשיפה לשיטת פלדנקרייז תוביל אותך לפקפק בכל התובנות הידועות של שיטות לחיזוק הגוף ואימונו. אחרי שתלמד דרכים יותר יעילות להשתמש בגוף שלך, יתכן ותגיע למסקנה שאתה חזק דייך.
טוב, אז מה הם עקרונות היסוד של השיטה הזו?
משה פלדנקרייז ביסס את שיטתו על עקרונות מדעיים, וכתב על כך (ראה המלצות בסוף). הגישה המדעית הזו קרצה לי, (בניגוד לרעיונות המופשטים של "חסימות אנרגיה וכד' מהשיטות המזרחיות). מקורות ההשראה המרובים שלו כללו אומנויות לחימה (הוא היה משחקני הג'ודו הראשונים בעלי החגורה השחורה בעולם המערבי), התפתחות הילד, ביומכניקה, שיטת אלכסנדר, מדעי המוח, פסיכולוגיה ושיטות מזרחיות כגון אקופונקטורה ויוגה. הגישה שלו סומטית, כלומר הוא רואה את המוח והגוף, את הנפש והגוף כיחידה אחת. אבל אין צורך לדעת את העקרונות כדי להפיק תועלת מהשיטה. כל שנדרש הוא לעשות תנועות איטיות זהירות, תוך כדי שימת לב לנקודות שמוארות על ידי המורה שלך. המטרה הסופית הינה גוף מאורגן היטב, כדי שהוא ידע לתלות את המשקל שלו על השלד (תוך שימוש בשרירים הזוקפים, שהם שרירים נוגדי כוח המשיכה מטבעם; שרירים אלו אינם מתעייפים בקלות ועבודתם לא משאירה חותם במוח המודע), ולהשיב את השרירים הכופפים לעבודה רצונית. (עקרון זה, ד"א עומד מאחורי רוב אומנויות הלחימה, למרות שלרוב הוא לא מתואר כך). אם אתה מתבונן בשיעור ATM, המראה של האנשים השוכבים על הרצפה ותנועותיהם, יזכיר לך תינוקות. זה מכוון. שכיבה על הרצפה משכיכה את התגובות המוכרות שלנו לכוח הכבידה, (ר.ע. יציבה מרושלת), וגורמת לנו לבחון את התנועות שלנו כפעוט. למעשה, ילד מפותח כהלכה, חש מאוד נוח בפלדנקרייז – אני יודע כי בדקתי זאת על בתי בת החמש! השיטה שוללת תרגול חסר תשומת לב (בסגנון "ג'יין פונדה") או כל גישה גברברית. שיעורי התנועה נועדה להעשות ברוח הבדיקה – כך שכל חזרה על תנועה אמורה לחוש שונה – ובעדינות מירבית כלפי הגוף שלך. (פלדנקרייז נהג לציין שהקשישים והעדינים הם תלמידיו הטובים ביותר). מרבית המורים לפלדנקרייז מתנגדים לשאלה מהי "הדרך הטובה ביותר לעמוד/לשבת/ללכת/לנשום/ לעשות תנועה זו או אחרת?" מטרתם היא לגרום למוח שלך להבין שיש הרבה דרכים לעשות כל תנועה, ועליך לאפשר לתת ההכרה שלך לבחור את הטובה ביותר, בכל מצב. משה פלדנקרייז חש שהשיטה שלו היא הכללה של שיטת למידה, ויש לה השלכות רבות על דברים נוספים מעבר לאימון מחדש של הגוף. חלק מהמורים לפלדנקרייז, משתמשים בעקרונות השיטה בתחומים אחרים, כגון הוראת מוזיקה, דבר שנשמע מסקרן למדי.
האם פלדנקרייז מוביל להרגעות/יציבה נכונה/פתרון לבעיות קונקרטיות?
בוודאי, אבל אלו רק תוצאות לוואי יותר מאשר המטרה העיקרית. נקודת המבט העיקרית של פלדנקרייז, היא יעילות התנועה. תנועה לא יעילה גורמת לתאום גרוע של השרירים, ובסופו של דבר למתח פנימי ולהתכווצויות שרירים. התוצאה של התנסות בשיטה היא הרגעות. (לכן פלדנקרייז טובה כחלופה למסז' במובן הזה). היא משפרת את היציבה שהיא למעשה ביטוי של ארגון לא יעיל של השרירים המחזיקים את השלד. פלדנקרייז יכולה לפתור בעיות שצצות מארגון לא יעיל של הגוף. בכך שאתה לומד לשים לב לגוף שלך, אתה רוכש את הבטחון שאתה יכול לפתור את הבעיות שלך. אני למשל, נהגתי לנעול מדרסים (תומכי קשת מותאמים אישית) בשל המלצה של מומחה כף רגל לפני כעשור, עקב בעיות מתמשכות בכף הרגל. לאחר התנסות בשיטת פלדנקרייז, לפתע שמתי לב שהם מאוד לא טובים לי (ויותר לי להציע, שלמרבית האנשים, היות והם מבוססים על ההנחה ש"אם כף הרגל שלך כואבת, הבעיה שלך בכף הרגל"). זרקתי אותם למרות שרופא המליץ לי עליהם, למרות שהם עלו לי 300$, ו"פתרו" לי את בעיות הכאב בכף הרגל. אני מניח שנהייתי יותר מודע, ויותר בטוח בגוף שלי. ובאמת, לא סבלתי בשנה החולפת מכל כאב בכף הרגל (אם כי הייתי צריך לאמן מחדש את הברך שלי ואת כף הרגל שלי, בעקרונות פלדנקרייזים). אנשים מדווחים על כל מיני תוצאות לא צפויות מהשתתפות בשיעורי פלדנקרייז, כמו חבטות טניס יותר טובות, או יכולת נגינה משוכללת. פלדנקרייז גם משנה את ההבנה שלך של הכאב. היא גורמת לך למצוא את הקשר הישיר בין תנועה לא יעילה וסוגים שונים של כאב, ויותר מכך, איך להפסיק כזה כאב דקות מהתפרצותו, בבחירת תנועות אחרות.
הנסיון האישי שלי והצעותי לאור התנסות בשיטה
אני הגעתי לפלדנקרייז לאחר שחבר שאני מאוד מעריך הציע לי את זה כפתרון לבעיות בשורש כף היד. השתתפתי בקבוצת ATM, וקיבלתי FI ממורה מקומית בפרינסטון. למרות שהשיעורים גירו את הסקרנות שבי, הם לא פתרו לי את בעיית שורש כף היד.
בעת שהות של חמישה חודשים בסיאטל , מצאתי מורה מעולה - אנגל דיבנדטו. היא למדה אצל משה פלדנקרייז, ובעצמה מכשירה מורים לפלדנקרייז. שמונה שיעורים שלה (בתקופה של 3 חודשים) שינו לחלוטין את ההשקפה שלי על הגוף שלי. הידיים השתפרו במידה ניכרת אבל עדיין לא היו במצב של 100%. חשתי את האפשרויות העצומות הגלומות בשיטה ורציתי להמשיך ולקבל שיעורים. קיבלתי עוד 8-9 שיעורים ממורה בשם ענת קריבין, בעת שהיה של 4 חודשים בישראל. ענת, גם היא מורה למורים. זה היה מאוד יעיל עבורי ללמוד ממורים שונים, כי לכל מורה יש נקודות מבט אחרות. אחד הדברים החשובים שענת גרמה לי להבין, ולוותר עליהם , זו הנטייה לשאול "מה הדרך הטובה ביותר לעשות X", כי השאלה הזו הגבילה את יכולת הלמידה שלי. יותר מכך, ממש במקרה, הייתה לה מומחיות בסקוליוזיס (כיפוף צידי של עמוד השדרה) מה שהשפיע מאוד על כל הבעיות שלי. בסוף , בעיית שורשי כף ביד שלי נעלמה לחלוטין, והעקמת שלי (שהמערכת הרפואית מגדירה כבעיה ללא פתרון) הופחתה במידה ניכרת. (ראה קישורים למטה להסברים על עקמת ועל ההתייחסות של שיטת פלדנקרייז אליה). אז למה לצפות כשמקבלים שיעור ממורה לפלדנקרייז טוב? התחושה הראשונה היא רגיעה שמעולם לא חווית. אתה תבין אתה חי כשברקע מתח שרירי שמעולם לא חשת בו. (כמו רעש רקע שתשים לב אליו רק אם תצא ממנהטן למונטנה). זו תחושה עוצמתית ואפילו רגשית. כדאי לנצור את הרוגע הזה לאחר שיעור, וללכת לנוח. אתה עשוי להרגיש נהדר, אבל המנע מהנטייה לרוץ ולעשות משהו מיגע. (דלג על התרגילים היומיים שלך ליום או יומיים). הרוגע הזה יתפוגג לאחר זמן, ואולם ממפגש למפגש הוא יתמשך יותר ויותר, עד שהוא יהיה חלק מהקיום שלך. FI נוטע במוח שלך רעיונות חדשים, ותוך ימים ושבועות, לאט, לאט הם ינבטו ויגרמו לשינוי. אל תופתע אם תמצא את עצמך עושה דברים אחרת. עוד מחשבה שעשויה להכות בך, היא שכל שידעת עד היום על כאב, אינו נכון. תגלה שהרבה פעמים כאב נגרם מתבניות תנועה שגויות, ולא מנזק לגוף. לכן כאב יכול להגרם ולהעלם מכוח הרצון, בשינוי פשוט של תנועות. הידע הזה הוא בעל עוצמה מרובה לאדם שסובל מכאב כרוני.
(עדכון אוגוסט 2008) במהלך השנה שחלפה מאז כתבתי את הדברים דלעיל, המשכתי להשתתף בשיעורי ATM מידי שבוע וחשתי בשינוי לטובה מתמשך וברור . מנגד, חשתי יותר ויותר את הא-סימטריות שלי , כתוצאה מהעקמת. זה הפריע לי להנות מפעילויות חדשות שהתחלתי לעשות (קפוארה, החלקה על גלגיליות וריצה). בקיץ 2008 קיבלתי שוב מספר שיעורים ממורה מצוין ראובן רובי אופיר, במנהטן. (שמעתי עליו מחבר). אף הוא מכשיר מורים לפלדנקרייז, ראש מחלקה לפיזיוטרפיה באחד מבתי החולים המובילים בניו יורק. רובי עזר לי לפוגג את המתח הא- סימטרי בגופי. הוא גם לימד אותי לעשות ATM בקצב איטי עוד יותר משעשיתי קודם לכן, דבר שהעלה את הלימוד שלי בעוד מדרגה. אני מרגיש כעת נהדר. מעבר לכך, רובי לימד אותי שאין גבול לשיפורים ששיטת פלדנקרייז יכולה לחולל. (דבר שהוביל אותי להביא את הורי לשיעורים אצלו, הם הודים והם מעולם לא חוו כזו חוויה). אני מתכוון לקחת עוד מספר FI במהלך השנה שנתיים הקרובות, כדי להמשיך ללמוד. במיוחד בתחום הקול והמוזיקה.
כמה הצעות
אני מציע ללכת למורה לפלדנקרייז הטוב ביותר שיש לך גישה אליו, גם אם מדובר בנסיעה של שעות. שיעור אחד של מורה מעולה, טוב מכמה שיעורים של מורה ככה – ככה. (אפשר לאתר מורים באתר של המורים לפלדנקרייז, המספרים ליד שמם מציינים את השנה בה סיימו את לימודים., ודבר שנותן קנה מידה לכמות הנסיון שלהם . מורה שמכשיר מורים אחרים, יהיה הימור טוב, בד"כ האתר של המורה מציין האם הוא מכשיר מורים לפלדנקרייז). אם אפשרי נסה לקבל שיעורים מיותר ממורה אחד.
ATM הוא מקור למידה בלתי נדלה שמשלים FI. במבט לאחור, אני מבין שהשיעורים הטובים ביותר שקיבלתי, היו איך לעשות ATM. ("תן לאדם דג הוא יהיה שבע כל היום, תן לו חכה והוא יהיה שבע כל חייו") . עוד משהו שפקח את עיני היה הסרטון של רותי אלון בת השישים , מדלגת במהירות את ATMים סטנדרטיים. (שימו לב שכשאתם עושים את התנועות ב ATM, אתם עושים אותם באופן ניכר יותר איטי מאשר רותי בוידאו). מורים שונים הקליטו שיעורים ומוכרים אותם. (רשימה מומלצת לא מצרפת שכן היא באנגלית – צ.ג.) ואולם השתתפות בשיעור חי עם מורה טוב תלמד אותך א. את הקצב הגישה הנכונים לעשות ATM, ב. תעודד אותך להפסיק לחפש את הדרך הטובה לבצע את השיעור.
הצעות לתלמידים מתקדמים
אנשים נוטים לקחת רק מעט FI, עד למצב בו הבעיה המידית שלהם נפתרת. זה בסדר. אם אתה בוחר להמשיך הלאה, אני מציע ללמוד גם מעט על העקרונות התאורטים הבסיסיים של השיטה. הנה כמה מהם:
עקרון - פכנר וובר - נטען, כי את ההבדל הקטן בין שני גירויים שונים ניתן לחוש ביחס ישיר לגירוי החזק ביניהם. זו הסיבה מדוע תנועות עדינות מודגשות בשיטת פלדנקרייז. כאשר אתה עושה תנועות עם מעט מאמץ, המוח שלך מסוגל להבחין בהבדלים בין הווריציות השונות של התנועה, ובוחר את זו שהכי יעילה. (בעוד שאם התנועות שעושים הן חזקות, המוח לא מסוגל לאבחן הבדלים ביניהן – צ.ג.).
רברסביליות – כמעט לכל שריר רצוני בגופנו יש שריר שעושה את הפעולה ההפוכה. תנועות רברסביליות מתרחשות כאשר יש הרמוניה בין השרירים והשרירים הנוגדים להם, תנועות כאלו חשות קלילות וניתנות להעשות לכיוונים השונים בכל שלב.
קצה מול מרכז - פרוקסימלי מול דיסטלי – פרוקסימל משמעו קרוב למרכז הגוף (לדגו' האגן) ודיסטלי משמעו מרוחק ממרכז הגוף. לכן המרפק יותר מרכזי מכף היד, אבל יותר מרוחק מאשר הכתף. הכתף בתורה דיסטלית יותר מאשר הגב התחתון, וכד'. לעתים מזומנות ,אותה תנועה יכולה להעשות בשילובים שונים של שרירים דיסטלים ופרוקסימלים ותנועה יעילה היא תנועה שמשיגה את מרבית הכוח של מחלקים פרוקסימלים. כמובן שאין אדם היכול לשבת ולאבחן כל תנועה במונחים אלו כל היום, אבל טוב לדעת את המונחים הללו כאשר בוחנים תבניות תנועה חדשות. הידע הזה יכול להיות הבסיס לשיכוך כאבים בעל ערך רב. החלפת העבודה של השריר בשימוש בשריר מקורב למרכז, אפילו לדקה, יכולה לעתים לשחרר (אפילו לתמיד) כאב שנחשב לכרוני.
לעתים מזומנות כוח נוגד פרודוקטיביות – מתיחות נחשבו במשך שנים חלק בלתי נפרד מתרבות הגוף למרות מיעוט הוכחות מדעיות שזה לטובתו. כמובן שמתיחת שריר כואב גורמת לתחושה טובה לזמן מה. אבל השריר המתוח יתכווץ חזרה ויכאב בשנית. (לעתים אף יותר מלפני המתיחה). עקרון בסיסי בשיטת פלדנקרייז, זה ללכת "עם " התנועה של השריר המתוח והכואב, במקום ללכת "נגדו" (כלומר ניתן לו להמתח עוד, בין באמצעות כוח חיצוני או באמצעות עוד תנועות של איברים מקורבי מרכז) ואז לפתע השריר ישתחרר. זה הבסיס של השחרור הפלאי ממתח שרירי שהמורה שלך יכול לגרום לך במהלך FI. אם אתה בוחן בתשומת לב מה הם עושים, לאחר מספר שיעורים תוכל לעשות את זה בעצמך.אתה יכול לקרוא על כך בספר של יוחנן ריברנט שמוזכר בסוף. (ואולם אני לא ממליץ לנסות על אחרים , במיוחד אם הם בעלי בעיות כרוניות). זו גם הסיבה מדוע התנועות שלך נהיות קלות וקלילות יותר במהלך ATM. ההתרחקות הזו מהמתיחות היא אחד ההפכים של פלדנקרייז מיוגה (ובטוחה לכן לרוב האנשים, לדעתי).
רכישת תבניות תנועה חדשות – זהו החלק הפלאי של FI. אם לגוף שלך חסרה תבנית תנועה בסיסת כלשהי, הוא לא יכול ללמוד אותה מעצמו, (גם בחיקוי של אחרים). הרבה מהמניפולציות שנעשות בFI נועדו להכיר לך תבניות חדשות. חפש אותן! חלקן יכולות להניב שינוי עמוק.
עליך לאבד את "זה" הרבה פעמים לפני שהוא שלך – את המנטרה הזו שמעתי ממורתי ענת. פעמים רבות הגוף שלך לומד משהו חדש בשיעור FI, ואתה מגלה כישרונות חדשים; כמו הליכה מאוד קלה וקלילה, או עמידה או ישיבה. שמור את הגילוי כל עוד אתה יכול. אל תתייאש (או תבקש את כספך חזרה) כאשר התגלית נעלמת. אתה תאבד אותה ותרכוש אותה מחדש עוד כמה פעמים, לפני שהגוף / מוח שלך יחוש בטוח להחליף את תבנית התנועה הישנה בחדשה.
ספרים ומוצרי מידע מומלצים המבוא הטוב ביותר הוא מספר שיעורי FI ממורה טוב, או כמה ATM. כמה מקורות נוספים מופיעים להלן: אתרים טובים: Feldenkrais Guild, Feldenkrais Resources , Achieving Excellence, Feldenkrais Institute ספרים מומליצים : מרבית הספרים הפופולרים לא מציגים את השיטה לעומק שלה, בהיותם מנסים לפזול ליוגה או פילאטיס. כל העניין שלי בשיטה נובע מכך שלמעשה היא הומצאה על ידי מדען ויש לה עקרונות מדעיים. ספרו של מושה "מודעות באמצעות תנועה" במיוחד בעמ' 15-20 מהווה המבוא הטוב ביותר לעקרונות השיטה הבסיסים. משה כתב ספרים נוספים אשר מלאים בעומק, אבל נראה שהוא הזדקק לעורך טוב. בהסתייגות זו אני ממליץ עליהם, וכן על ספרה של רות אלון . לידע יותר עמוק קרא את ספרו של יוחנן ריבנרט שנכתב בצורה די ברור. תוכל למצוא את כולם בספריה טובה
Collection of articles מאמרים על השיטה. )הוסף באוגוסט 2008) The Open ATM project אתר נהדר של שתי מורות שמקליטות חלק מהשיעורים הקלסיים של משה, שאחרת זמינים רק למורים, ומאפשרות שימוש חופשי בהם. אני אוהב דרך ההצגה שלהן ובמיוחד יוצא נשכר מטרייסי גודק . הגישה שלה היא מעט ניו אייג'ית אבל לטובה. היא בהחלט השקיעה מחשבה בשיעורים שלה וכללה מידע שלא נכלל בדיסקים של משה. אני מציעה לעשות את השיעורים שלה לפי סדר כיוון שהם בעלי הגיון פנימי. אני מקווה שעוד מורים לפלדנקרייז ילכו בעקבות הדוגמא המעולה הזו של טרייסי ושרון ויוסיפו עוד שיעורים לפרויקט. כדי לקבל אומדן של מידת הקלות שנדרשים לעשות בהם את הATM , בדקו את שלושת הסרטים של רות אלון - . Part 1, Part 2, Part 3. הגישה המעט ניו אייג'ית מעט לא אופיינית למורים לפלדנקרייז.
הערת סיום של המתרגמת – אני רוצה להודות לד"ר סנגיב ארורה שהואיל ברוב טובו להתיר לי לתרגם את המאמר, ללא היסוס. אם יש למי מכם הערות על התרגום, או שאלות על השיטה, אנא פנו לציפי גנן zipiganan@gmail.com, ואשמח לענות לכם. באם הנכם מעונינים לעשות שימוש כלשהו בתרגום, אתם מוזמנים, ובלבד שתציינו את שמו של ד"ר סנג'יב ארורה ותנו לי קרדיט על התרגום
תודה ציפי גנן – מאמנת גופנפש בשיטת פלדנקרייז
מזמינה אותך להכנס לדף הפייסבוק שלי
וגם לערוץ הyoutube שלי
|
יום שישי, 14 במרץ 2014
מה זה פלדנקרייז - נקודת מבט של לקוח מרוצה
תוויות:
פלדנקרייז,
שיווי משקל
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה