מיד כשהתפרסם שיצא בארה"ב ספר חדש של ד"ר נורמן דוידג', רציתי לרכוש אותו.
ספרו הקודם - המוח הגמיש, סקר בצורה מרתקת מחקרי מוח,
שהוכיחו טענות שטען משה פלדנקרייז מאמצע המאה הקודמת.
רציתי לרכוש אותו,
אבל התלבטתי. אנגלית זו לא שפת האם שלי,
ולקרוא ספר מקצועי באנגלית,
כל כמה שהיא טובה,
זה לא פשוט.
ובכל זאת לא עמדתי בפיתוי , והספר נרכש, והגיע
ונקרא על ידי בנשימה עצורה.
ד"ר דוידג' אינו הולך בדרך כל רופא.
הוא פתוח ומוכן לשמוע על שיטות אחרות,
איזוטריות יותר ופחות,
כל עוד הן מבוססות על תיאוריה הגיונית,
ויש להן ממצאים חיובים.
הוא לא מחפש דווקא מחקרים כפולי סמיות, (או איך שאומרים את זה)
אלא הצלחות שיש מאחוריהן תיאוריה מוצקה,
שמתישבת עם הרעיון שהמוח ניתן לשינוי.
בספר הוא סוקר שיטות, מראיין אנשים, ומסביר איך השיטה עובדת על המוח.
אחת השיטות עליה הוא מדווח,
היא שיטת פלדנקרייז,
שזוכה לשני פרקים בספר.
אותי זה לא מפתיע.
על בשרי וגופי אני חשה,
איך המוח שלי נבנה מהשימוש בשיטה.
השיטות האחרות מרתקות אף הן,
ולטובת המתענינים,
אסקור בסקירות קצרות, כל פרק ופרק.
אדם שחסרה לו יד שמאל, יכול להשתמש ביד ימין
אדם שנפגע באזור מסוים במוח, יכול להשתמש באזור אחר.
זו בסיסה של שיטת פלדנקרייז.
זה הרעיון של המוח הגמיש.
אלו פלאי הבריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה