יום שבת, 20 בספטמבר 2014

שלי שלי - או איך מטפלים במגע ועדיין שומרים על גבולות מכבדים של הגוף של המטופל

יש לי 6 בנים ובת.

הבת היא הצעירה.

בבית של בנים, מסתובבים הרבה מאוד בנים.

היה לי ברור, כבר כשהיא היתה פספוסה,

שהיא חייבת לדעת להגיד לאנשים שהיא לא מרשה לגעת בה,

ולא משום שחשדתי במישהו,

אלא משום שברור לי שזה דבר שהיא תשדר אותו כלפי העולם,

וזה כבר ירחיק כל מיני סוטים ממנה.

אז למדתי אותה להגיד - אני לא רוצה שתגע בי.


יום אחד, בהיותינו בבית כנסת,

חבר טוב שלנו רצה להסב את תשומת לבה,

והיא לא הגיבה.

אז הוא תפס אותה וסובב אותה לעברו.

הילדה בת ה-6 אמרה לו בקול צלול ורם ונוקב-

אל תגע בי. אני לא רוצה שתגע בי.


הוא נדהם. אני לא. היא עשתה בדיוק מה שרציתי שתעשה.

שתשמור על הגוף שלה לעצמה.


חברתי אילה טייכמן, הפנתה את תשומת ליבי

לפסק דין שהתפרסם לפני כשנה בנוגע למערכת יחסים בין מאמן למתאמנות.


מסתבר, שאדם מסוים שהגדיר את עצמו כמאמן,

תוך כדי הכשרת המתאמנות,

עבר את הגבול, וקיים עם חלקן יחסי אישות.


הנשים תבעו אותו על סמך הקוד האתי של המאמנים,

וזכו.


גם ללא קוד אתי,

פריצת גבול כזו נראית לי איומה.


וכי לא ברור היה לו שאין לעשות מעשה שכזה?

וכי לא ברור היה לו שהן למעשה תלויות בו?

וכי לא ברור היה לו שהוא מנצל אותן?


וכי לא ברור לאדם שמדריך אחרים

שהקשר אינו יכול להפוך להיות קשר מיני,

כי קשר כזה פוגע בכל המערך הטיפולי?


המאמן הזה לא הפנים שהגוף שלו הוא שלו,

והגוף שלה הוא שלה.

והעובדה שמתאמנת נותנת לו את האפשרות להכנס לחדרי לבבה,

לא מקנה לו את הזכות להכנס למיטתה.


הגבולות היום מטשטשים.

ושומה עלינו לעמוד בשער ולצעוק לבנותינו -

אל תתנו לאף אחד לגעת בכן אם אתן לא מסכימות.

לא לאח

לא לדוד

לא לסב

לא לאבא

לא לאמא

(כמובן שיש גבול - אם ילד צריך שיאחזו בידו במקום מסוכן, שום אל תגע לא רלבנטי).


ושומה עלינו לחנך את בנינו לכבד את הבנות שמסביבן,

ולא לחצות את הגבול,

את המרחב.

בין שלך לשלה.


ואיך מטפלים במגע ושומרים על גבולות מכבדים של המטופל?


שואלים.

מסבירים.

מבקשים רשות כשנוגעים במקום שעלול להביך.

נוגעים עם חפץ לפעמים, ולא עם היד.

מקפידים על מרחק כשנגמר הטיפול.


נותנים לאדם את האוטונומיה הנדרשת לו על גופו.


לאגודת המוסמכים בשיטת פלדנקייז יש קוד אתי

שניתן לקוראו באתר שלנו.


הקוד האתי שלנו מחייב את כל חברי האגודה.

והוא מבוסס בין היתר על ההבנה

שאי אפשר לטפל במגע בלי ליצור גבולות ברורים

בין המורה לתלמיד

בין האסור למותר

בין השיעור לשידול.








יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

פלדנקרייז - מסע הגילוי המופלא




אדם ההולך לשיעורי פלדנקרייז, 

יוצא למסע גילוי מופלא,

בו רב הנסתר על הנגלה. 

שטח המחקר אותו חוקר התלמיד, הוא הוא עצמו.


הציוד בו ישתמש התלמיד

ככל חוקר, כך נדרש גם החוקר העצמי,

לציוד כלשהו. 

הציוד נמצא כולו אצל האדם וכל שעליו לעשות זה לשכלל אותו.

להלן רשימת ציוד חלקית:

מוח
שלד
שרירים
מערכת עצבים
סקרנות
התמדה
הקשבה עצמית
יכולת התגברות על קשיים

מטרת המסע

מרבית האנשים יצאו לדרך, 

לא מתוך רצון להכיר את עצמם. 

רובם, מתחילים במסע מתוך שאיפה להקל על קושי גדול בחייהם 

- לרוב כאבים פיזיים כלשהם. 


בדיעבד, לאחר זמן מסויים של למידה, 

הם יגלו , כי מעבר להקלה על הכאב, 

הם מרוויחים רווח נוסף, והוא מודעות ,

הן לגופם והן לאישיותם.


מורה לדרך




גם חוקרי הג'ונגלים ומטפסי ההרים, 

נעזרים בדרכם במורה דרך. 

המורה, לעתים, אינו בקיא בדרך יותר מהם, 

ואולם הוא בן המקום המכיר את נוהגי ארצו, 

את שפתה, את הצמחיה ואת בעלי החיים. 

הוא מסוגל לגשר בין הטיילים למקום, על אף העדר הידע המוחלט.


כך תלמיד פלדנקרייז, מלווה במורה. 

המורה אינו מכיר את התלמיד על בוריו. 

אבל את דרך פלדנקרייז הוא מכיר 

ויכול להוביל את התלמיד בשביליו הנסתרים.


איך?

משה פלדנקרייז בחר לבצע את מסע הגילוי העצמי בדרך של תנועה.

שיעורי פלדנקרייז מועברים בשתי דרכים.

הדרך הקבוצתית בה התלמידים לומדים ממורה, 

הנותן להם הוראות מילוליות כיצד להניע את גופם, 

ולבצע תוך כדי התנועה חיפוש עצמי.

התנועות הינן קטנות ומדויקות. אין צורך בכוח, אין מקום למאמץ.

זהו כתב חידה עתיק יומין, שלך עם עצמך.

ומאמץ וכוח יאיינו את כל ההנאה מהדרך.


הדרך השניה היא הדרך האישית בה המורה מלמד  את התלמיד 

באמצעות מגע, שאף הוא עדין, רגוע ומשרה שלווה,

מה הגוף שלו יכול לעשות, אבל שכח איך.

כך הוא מוביל את התלמיד לגילוי עצמי ולמודעות.



התוצאה


בראש ובראשונה נעלם הכאב. מתפוגג.

וכבונוס גדול - גדלה המודעות העצמית.


כל הדרכים מובילות לרומא -

וכל דרכי הפלדנקרייז מובילות למודעות.


האם לכל אדם  מתאימה בדיוק אותה דרך?

יש תלמידים שאוהבים ללמוד לבד.

יש תלמידים שאוהבים ללכת יד ביד עם המורה.

לכל אחד ואחד יש ניגון מיוחד משלו,

אבל כל תלמיד הלומד פלדנקרייז לאורך זמן,

מגיע למודעות מופלאה לגופו, ליכולותיו, להוויתו.


זה מתאים לי בכלל?

הרבה אנשים לא בטוחים שפלדנקרייז מתאימה להם.

ומרוב התלבטות הם ממשיכים לסבול, ולסבול ולסבול.

תוהה אם השיטה מתאימה לך?

רוצה לדעת מה זה פלדנקרייז?

מה מונע ממך לנסות?

איזו תועלת טמונה בידיעה  איך הגוף שלך מתנהל,

איך לנהל את עצמך

איך לנהל את הכאבים בחייך,

בין אם פיזים ובין אם נפשיים?


הידע לא טמון בתהיה, הוא טמון בעשיה הנלווית לסימני השאלה.

כדי לדעת מה זה פלדנקרייז בדיוק,

צריך לחוות את השיטה.

הדרך פתוחה לפניך,

עליך רק לעלות עליה, ולהתחיל ללכת.



לפרטים נוספים  ניתן ליצור איתי קשר בטלפון 052-6162345.

להתראות - ציפי גנן

נ.ב.

מזכירה שוב את ההרשמה למפגשי פלדנקרייז באינטרנט.

המפגשים מתחילים אי"ה בשבוע הבא.

#פלדנקרייז-בפתח-תקווה